סמכויות המשטרה במרחב הציבורי

בחודש אוגוסט 2019, עתרו לבג"ץ ( בג"ץ 4455/19 עמותת טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה נ' משטרת ישראל
) האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה והוועד הציבורי נגד עינויים, בדרישה שבית המשפט יאסור על המשטרה לעכב אנשים ברחוב לצורך הצגת תעודה מזהה, כאשר אין חשד שביצעו עבירה. דרישתם הייתה לבטל את "נוהל הצגת תעודת זהות וחובת הזדהות בפני שוטר", שמעגן את הפרקטיקה הבלתי חוקית.

 

טענתם העיקרית הייתה שיש כלפיהם ״שיטור יתר״ ומשכך מבקשים מהם להציג תעודת זהות ברוב המקרים, לגישתם.

העתירה תקפה את ההתנהלות השיטתית וארוכת השנים של שוטרים לעכב אנשים ברחוב, רק מפני שלתחושתם הסובייקטיבית הם נראים "בעייתיים", לדרוש מהם ללא כל הסבר להציג תעודה מזהה ולבדוק במאגר המשטרתי את המידע אודותיהם. הם טענו שהתנהלות זו מנוגדת לזכותו של כל אדם שרשויות המדינה לא יתייחסו אליו כאל "חשוד" ולא יגבילו את חירותו באופן שרירותי ובהעדר "סיבה טובה". עוד הם טענו שהתנהלות זו פוגעת בזכות לכבוד, בזכות לשם טוב, בזכות לפרטיות, בזכות לחופש תנועה ובזכות לשוויון.

 

בג"ץ קיבל באופן חלקי את העתירה, וקבע שחוק החזקת תעודת זהות והצגתה מסמיך את המשטרה לדרוש מאדם להציג תעודת זהות ללא חשד לביצוע עבירה, רק לצורך מצומצם ביותר של בירור מידע שקיים בתעודת הזהות או בירור אם אדם הוא בעל תעודת זהות. זאת "על מנת להימנע מתיוגם של אנשים כחשודים בלא סיבה".

 

פסד הדין מעלה שאלות רבות כמו:

האם הכרעה זו של העליון, מגבילה את סמכות המשטרה בשטח בצורה לא מידתית? האם הכרעה זו מהווה איזון ראוי בין הזכות שלא להיות מעוכב ללא חשד סביר, בין הפגיעה בחופש התנועה, לבין היכולת של המשטרה לבצע את עבודתה?

 

על מנת לקבל מענה לשאלות הללו, הסטודנטית אלין סמדג'ה ראיינה את עורך הדין אייל אבועלפיה שייצג את עמותת טבקה בעתירה זו. עו"ד אבולפיה הנו סגן יו"ר הוועדה לעניינים פליליים במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין וחבר בוועדת המשטרה ובוועדת חקיקה (פלילי) של הלשכה.

 

ההאזנה מומלצת!