קול המשפט

על מקומו של המשפט במערכת יחסים זוגית

**האם קיימת חובת גילוי בנוגע לנטייה מינית ערב הנישואין?**הצטרפו אלינו לפרק השלישי בסדרת 'סיכום שנת המשפט 2021', שעוסק בפסק הדין בע"מ 5827/19 פלוני נ' פלונית. שם, הסטודנטים אלין סמדג'ה ומאור קסוטו דנו בשאלה – האם הימנעות מגילוי של נטייה מינית ומידת הדבקות הדתית, ערב הנישואין, מהווה עילה לתביעת נזיקין? וניסו לתת לה מענה יחד עם פרופ' צבי טריגר דרך מציאת קו הגבול של התחום החוזי משפטי, בתוך חיי המשפחה וחיי הנישואין. פרופ' טריגר הוא סופר, פרופסור למשפטים, וחוקר המתמחה בדיני משפחה ודיני חוזים, פמיניזם ותאוריה קווירית, משפט ותרבות. כיהן כסגן דקאן הפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס במסלול האקדמי המכללה למנהל בין השנים 2011–2013. כיום, הוא מרצה בכיר בתואר הראשון בפקולטה, וראש תכנית הלימודים בתואר השני. באמצעותו, ניסינו לשפוך קצת אור על הנושא ועל העקרונות והערכים שעומדים מאחורי קביעת ביהמ"ש העליון בפסק הדין.

האם נפרד יכול להיות שווה?

האם נפרד יכול להיות שווה? - על בג״ץ מלכה והפרדה מגדרית באקדמיה בישראל.במסגרת סדרת ההסכתים ״סיכום שנת המשפט״, הסטודנטיות אביה חסיד מן ועמית לוי ראיינו את ד״ר אבינועם כהן, מרצה למשפט בינלאומי ומומחה בתחום זכויות האדם.ההסכת עוסק בבג״ץ מלכה - איחוד של 4 עתירות הנוגעות לתוכנית "חומש" של המל״ג שמטרתה שילוב אוכלוסיות חרדיות בהשכלה גבוהה.ד״ר כהן, שייצג את מרכז קונקורד כידיד בית משפט בהליך, מסביר את חשיבות השילוב באקדמיה לשם שילוב בשוק התעסוקה, אל מול החשש כי שימוש בכלי של הפרדה עלול לזלוג למגזרים אחרים בחברה הישראלית.בהמשך הפרק, מתקיים דיון הנוגע להלכת פסק הדין האמריקאי ״בראון״ לפיה נפרד בהכרח אינו שווה, ועולים סימני שאלה לגבי האם וכיצד נקלטה ההלכה במשפט הישראלי.מוזמנות ומוזמנים להאזין להסכת ולשתף אותנו במחשבות לגביו בעמוד הפייסבוק ״קול המשפט - Kol-Hamishpat”; בעמוד האינסטגרם; או בכתובת המייל שלנו - kolhamishpatcolman@gmail.con

על סוגיית ”אינוס מרחוק” בעקבות פסק דין הללי

במסגרת סדרת ההסכתים "סיכום שנת המשפט 2021". הסטודנטים חן בן־דוד וליאור ברש אירחו את ד"ר לבנשטיין־לזר, מנהלת המערך הקליני "משנה" וסגנית דיקן בפקולטה למשפטים במכללה למנהל, מרצה וחוקרת בתחומי המשפט הפלילי ואת ד"ר אסף הרדוף, מרצה וחוקר של תחומי המשפט פלילי , סדר דין פלילי ודיני ראיות תוך התמקדות מחקרית בסוגיית הפשע המקוון.
פסק הדין עוסק בשאלה האם חוק העונשין מכיר בכך שעבירת האינוס יכולה להתקיים כאשר הנאשם גורם לקורבן לבצע את העבירה מרחוק באמצעים טכנולוגיים. בית המשפט העליון קבע פה אחד כי ניתן להרחיב את הפרשנות לעבירת האינוס כך שעבירה זו תכלל בתוכה ואף מכנה אותה כ"אינוס מרחוק".
בהסכת זה, ננסה להבין ביחד עם ד"ר לבנשטיין־לזר וד"ר הרדוף כיצד ניתן להתמודד עם תופעה זו? מהן ההשלכות של פסק הדין כלפי הנפגעת והנאשם בעבירת האינוס מרחוק ובעבירת האינוס הרגילה? כיצד החלטה זו תשפיע על עבירות מין אחרות שאינן אינוס? והאם ראוי שהעבירה תקבע על ידי בית המשפט או שראוי שהמחוקק יעדכן את חוק העונשין?
מוזמנות ומוזמנים להאזין להסכת ולשתף אותנו במחשבות לגביו בעמוד הפייסבוק ״קול המשפט", בעמוד האינסטגרם "Colmanblogcast" או בכתובת המייל שלנו – kolhamishpatcolman@gmail.com.
האזנה נעימה!

ריאיון עם כבוד השופטת דליה דורנר

"אני חולמת על מדינה של צדק, המגשימה זכויות אדם ובהן זכויות חברתיות".
האישה מאחורי המשפט הזה היא לא אחרת מאשר כבוד השופטת דליה דורנר. 
הצטרפו אלינו והאזינו לפרק הראשון בסדרה החדשה שלנו. בו, ליאל בן־יוסף מראיינת את השופטת דורנר על חייה בעולם המשפט וקצת מעבר לו. 
החל מדיון בחשיבות הזכויות החברתיות ועד סוגיות במשפט הפלילי, ההסכת נוגע במרבית הנושאים העיקריים בפסיקתה.
אם מעניין אתכם לדעת מהי ההחלטה שעליה כבוד השופטת מתחרטת עד היום, או אם תרצו לשמוע את טיפ הזהב שלה למשפטנים לעתיד, ההאזנה מומלצת.

פרי העץ המורעל

פרי העץ המורעל-
לאחרונה, עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות. הצעת חוק זו כוללת הוראה המקנה לבית המשפט סמכות לפסול ראיה שהושגה שלא כדין.
כבר בשנת 2006 בית המשפט העליון פרסם פסק דין תקדימי בפרשת יששכרוב.בפרשה זו, נפסלה הודאה של חשוד בשל פגיעה בזכויותיו להליך הוגן. פסק הדין אימץ את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, ולפיה לבית המשפט מוקנה שיקול דעת לפסול את קבילותה של ראיה בפלילים, וזאת כאשר מדובר בראיה שהושגה באמצעים בלתי חוקיים. 
בהקשר זה,נשאלת השאלה מהו באמת שיקול הדעת השיפוטי בכל הנוגע לפסילת ראיות שהושגה בניגוד לדין?
הצעת החוק מעלה מספר שאלות לא מבוטלות, כגון: האם הצעת החוק תגביר את האמון במערכת המשפט? האם הצגת החוק הזו הינה מהפכה משפטית או הנצחה של המצב הקיים? על כל זאת ועוד, דנו הסטודנטים מאור קסוטו ואלין שירה סמדג'ה בפודקאסט יחד עם השופט יניב בן הרוש.
האזנה נעימה לכולן.ם

”חוק” הטיפים

מתי לאחרונה ישבתם במסעדה ולא השארתם טיפ למלצר? נשמע מוזר נכון? אז מאיפה הגיע הנוהג הכל־כך שגור של מתן טיפ, ואם הוא כבר אוטומטי, האם זו באמת בחירה שלנו?חברות המערכת אביה חסיד־מן ועמית לוי פגשו את ד"ר יוסי רחמים, מרצה וחוקר בתחום דיני העבודה, לשיחה על מוסד הטיפים והשינויים שהוא עבר בעקבות "חוק הטיפים" (ספויילר – בכלל לא מדובר בחוק). בין היתר, השיחה עסקה במאמר החדש שד"ר רחמים כתב יחד עם צאלח אבו־עמשה על מוסד הטיפים, שמאז הקלטת הפרק כבר הספיק להתפרסם. קישור למאמר "טיפים כהכנסה מעבודה: הלכת קיס והשלכותיה על ענף התיירות" - http://www.hapraklit.co.il//_Uploads/dbsAttachedFiles/RahamimandAbuAmsha.pdf

על סוגיית “חטיפת הילדים” במשפט הבינלאומי בעקבות פרשת הילד איתן בירן

כולנו נחשפנו לסיפורו של איתן בירן, הילד הישראלי בן החמש שאיבד את כל משפחתו באסון הרכבל שאירע באיטליה. סבו של איתן היה סבור שהילד צריך להתחנך ולגדול בישראל. זאת, בניגוד לדעתה של דודתו של איתן שסברה שעליו לגדול ולהתחנך באיטליה. כאשר בית המשפט באיטליה קבע כי איתן יגדל באיטליה מכיוון שזה “מקום מגוריו” לפי המשפט הבינלאומי, הסב "חטף" את איתן לישראל.
הצטרפו אלינו לפרק חדש, בו הסטודנטים חן בן־דוד ואביר זוארץ אירחו את הדוקטורנט לירון שילה, בוגר הפקולטה למשפטים במכללה למנהל אשר התמחה ועבד כפרקליט במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. בוגר תואר שני במשפט בינלאומי מאוניברסיטת ג’ורג’טאון, דוקטורנט למשפט בינלאומי גם כן באוניברסיטת ג’ורג’טאון ובעברו עמית מחקר במכון המחקר ISP באוניברסיטת ייל.
בהסכת זה, ננסה להבין יחד עם עו”ד שילה מהו הליך “חטיפת ילדים” לפי המשפט הבינלאומי, כיצד מגדירים את מקום מגוריו של הילד ומהם השיקולים לפיהם בית המשפט קובע למי נתונה האחריות על הילד הנחטף. בנוסף, נדון בהליך ההסגרה הפלילי של הסב לאיטליה ונשמע האם אכן מוצדק להסגירו ולהעמידו שם לדין.
האזנה נעימה!

סיכום קדנציית היועמ”ש ד”ר אביחי מנדלבליט: ריאיון עם המשנה המנהלי-ציבורי ליועצת המשפטית לממשלה ד”ר גיל לימון - חלק א

אנו נרגשות ונרגשים לשתף את החלק הראשון בראיון שערכו ליאור ברש ושיר טולדנו יחד עם ד"ר גיל לימון, המשנה המנהלי-ציבורי ליועצת המשפטית לממשלה העוסק בסוגיות מרכזיות שעלו בקדנציית היועמ"ש היוצא, ד"ר אביחי מנדלבליט. החל מתקנות וחקיקת הקורונה, הממשלה והפריטטית, הסדר ניגוד העניינים ועד החלטה בית הדין הפלילי בהאג לפתוח בחקירה נגד ישראל. בזכות ד"ר לימון זכינו לשמוע איך מנהלים מצבים מורכבים משפטית מעין אלה מבפנים. לפיכך, ההאזנה מומלצת בחום!
ד"ר לימון הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות במשפטים ובמנהל עסקים, תואר שני בהצטיינות במשפטים ותואר דוקטור – כולם מהאוניברסיטה העברית. ד"ר לימון מפרסם מאמרים אקדמאים מעת לעת, וכתב ספר בתחום המשפט הבינלאומי-פומבי המתבסס על עבודת הדוקטורט שלו. במהלך הקריירה המקצועית, ד"ר גיל לימון ביצע מספר תפקידי עילית בפרקליטות הצבאית, שימש כעוזר בכיר למזכיר הממשלה ולאחר מכן כעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.