קול המשפט

מידע חשוב למתמיינים ולמתמיינות העתידיים

סיכום קדנציית היועמ”ש ד”ר אביחי מנדלבליט: ריאיון עם המשנה המנהלי-ציבורי ליועמ”שית ד”ר גיל לימון - חלק ב

אנו נרגשות ונרגשים לשתף את החלק השני בראיון שערכו ליאור ברש ושיר טולדנו יחד עם ד"ר גיל לימון, המשנה המנהלי-ציבורי ליועצת המשפטית לממשלה העוסק בסוגיות מרכזיות שעלו בקדנציית היועמ"ש היוצא, ד"ר אביחי מנדלבליט. החל מתקנות וחקיקת הקורונה, הממשלה והפריטטית, הסדר ניגוד העניינים ועד החלטה בית הדין הפלילי בהאג לפתוח בחקירה נגד ישראל. בזכות ד"ר לימון זכינו לשמוע איך מנהלים מצבים מורכבים משפטית מעין אלה מבפנים. לפיכך, ההאזנה מומלצת בחום!

יישוב סכסוכים מקוון בעולם משתנה

היום בחרנו להציג סוגיה מעניינת שהתפתחה ותפסה תאוצה בעקבות מגפת הקורונה – הליכי גישור שהועברו למתכונת מקוונת. עד לשנת 2019, הליכים מקוונים ליישוב סכסוכים סיפקו מענה בעיקר לסכסוכים שנבעו מהתקשרות באמצעות הרשת. סכסוכים שניתן להגדירם ככאלה שאין בהם חשיבות לכך שהצדדים יישמעו באופן אישי, שפחות מעורבים בהם עניינים רגשיים ושלא נדרש למצוא בהם פתרון מורכב. עקב פרוץ מגפת הקורונה נולד צורך במנגנון יעיל ונגיש ליישוב סכסוכים, בין צדדים שאינם יכולים או מפחדים לצאת מביתם בשל המגבלות הרבות שהוטלו על הציבור לרגל המגפה. הצורך המתואר מצא מענה במנגנונים רבים ליישוב סכסוכים שהועברו למתכונת מקוונת. 
יחד עם הסטודנט מאור קאסוטו, ובעזרתה של ד"ר פרלמן, ניסינו להבין מהם המאפיינים של הליך הגישור שמועבר באופן מקוון, ולאילו סוגי סכסוכים זה מתאים. 

בעקבות חוק האסדרה החדש

אסדרה היא שם כולל של פעולות הנקבעות על ידי רשויות המדינה במטרה להכווין התנהגות ופעולות של יחידים וגופים לא ממשלתיים, בין באמצעות חקיקה, תקנות, הנחיות מנהליות או הוראות ברישיונות, אשר יש לממשלה סמכויות לאכוף את התקיימותן. ייעודה של הרגולציה היא להגן על מגוון אינטרסים חברתיים, כלכליים וסביבתיים של החברה והכלכלה במדינה.מטרת החוק היא לייצר עקרונות יסוד משותפים וחקיקת מסגרת לכל עולם הרגולציה, מאחר שרגולטור מגדיר הוראות מכוח אותו חוק הרלוונטי אליו ואל התחום הספציפי שלו, אין עקרונות ותהליכים אחידים ורוחביים, לכן החוק בא וקובע עקרונות למדיניות רגולציה חכמה עבור כל הרגולטורים.בפרק היום נדון ביחד עם ד"ר איריס סורוקר, שופטת בדימוס ומרצה וחוקרת בפקולטה למשפטים במכללה למנהל, ברפורמה שהחוק מקדם, נסקור את עקרונותיו וננסה לאמוד האם בניסוחו העדכני, החוק מגשים את תכליתו וכיצד הוא עלול להשפיע עלינו, אזרחי ישראל.

מלחמת הסייבר בין רוסיה לאוקראינה

סון טסו, מחבר הספר "אומנות המלחמה" אמר ש"ניצחון האויב ללא קרב הוא הטוב שבטוב". המרחב הקיברנטי מאופיין בתכונות שמאתגרות במיוחד לא רק את אמרתו של טסו אלא גם את המערכת המשפטית שהרי המידע שפעם ניתן היה להצפנה והאפשרות להפעלת תשתיות בלחיצת כפתור חשופים כיום להתקפות סייבר גם כן בלחיצת כפתור כך שבחסות מרחב הסייבר נוצרה יכולת להביא לפגיעה בתשתיות קריטיות במדינות אויב, דבר שמציב אתגרים חדשים בפני ההגנה על זכויות האדם.ככל שזה נוגע למשפט הבינלאומי, עצם העובדה שמרחב הסייבר אינו מתוחם טריטוריאלית ולמעשה פורץ את גבולות השיפוט של המדינות, כפי שראינו במלחמת רוסיה-אוקראינה, מביא לכך שההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הסייבר מערערות את הסדר המדיני העולמי. בתחומים אלה ונוספים נמצא המשפט הבין־לאומי רק בראשית דרכו. הצורך לעבד ולגבש נורמות ועקרונות מותאמים של דיני האחריות הבינלאומיים לתחום הסייבר שמקדש אנונימיות בעקבות התפתחויות טכנולוגיות אינו ייחודי למשפט הבין־לאומי ועם זאת, אין ספק שמושכלות היסוד המשפטיות של המשפט הבין־לאומי שרירות וקיימות גם במרחב הסייבר ויש להסדיר את הנושא באופן מקיף הרבה יותר. על כל זאת ועל אתגרים נוספים העומדים בפני מערכת המשפט בנוגע למרחב הקיברנטי, ביניהם התפתחותה של מלחמת התודעה, שוחחה הסטודנטית טל פרנק עם ד"ר טל מימרן, מומחה למשפט בינלאומי, מנחה קליניקת קונקורד במסלול האקדמי המכללה למנהל, מנהל מחקר במרכז פדרמן לחקר הסייבר וראש תוכנית אמנה דיגיטלית במכון "תכלית".
האזנה נעימה!
 
המנגינה בפרק לקוחה מ: Link: https://filmmusic.io/song/8404-computer-arithmetic-for-business License: https://filmmusic.io/standard-license

מס פיגוביאני – כמה זה עולה לנו?

בראשון לינואר 2022, בהחלטת ועדת הכספים ושר האוצר אביגדור ליברמן, נכנס לתוקפו צו המעלה את המס על משקאות ממותקים וכלים חד פעמיים. הצו מייקר את המוצרים בעשרות אחוזים וצפוי להכניס לקופת האוצר כ־400 מיליון שקלים. 
העלאת המס על מוצרים מסכני חיים כמו סיגריות או משקאות ממותקים והעלאת המס על מוצרים מזהמים כמו דלק וכלים חד פעמיים אינו דבר חדש ואף די שכיח בעולם. 
למס על המוצרים הללו יש שם – מס פיגוביאני.
הצטרפו אלינו והאזינו להסכת זה, בו הסטודנטים חן בן־דוד ואביר זוארץ ינסו להבין, יחד עם ד"ר תמיר שאנן, מהו המס הזה, למה הוא נקרא כך, כיצד הוא משפיע על כולנו וכיצד ראוי שהמדינה תעשה בו שימוש.
ד"ר תמיר שאנן הוא דיקן הפקולטה למשפטים במכללה למנהל, עורך דין ורואה חשבון, חוקר ומומחה בתחומי המשפט הציבורי ובדיני המיסים בפרט.
האזנה נעימה!

סוגיות משפטיות בעולם הסטרטאפ

מתעניינים בחברות סטארטאפ? הפרק הזה הוא בשבילכם!
 
תהליך הקמה של חברת סטארטאפ מצריך חשיבה מעמיקה על ההיבטים המשפטיים השונים, ואין זה סוד שמאחורי כל חברת סטארטאפ מצליחה יש רעיון חדשני. רעיון שללא הגנה משפטית נכונה כל אחד יכול להשתמש בו. הגנה זו מספקת אמצעי לגיטימי לתחרות בריאה בשוק הפרטי ומגנה מפני דליפת מידע ושימוש ברעיון המקורי בו שלא כדין.
 
על כל זאת ועוד, שוחחו הסטודנטים עידו דבי וליאור ברש יחד עם עו׳׳ד גיא לכמן. עו׳׳ד לכמן הוא שותף בכיר בקבוצת ההייטק במשרד פרל כהן ואף מכהן כיו"ר קבוצת יפן. עו"ד לכמן הוא בעל ניסיון רב בייצוג חברות מתפתחות כבר בשלבים ראשוניים בדגש על חברות סטארטאפ.
 
האזנה נעימה!

האמנם כתום זה השחור החדש?

מתוך כלל האסירים בישראל, רק 2% הן אסירות. האם זה אומר שנשים פושעות פחות? במה שונה כלא נשים מכלא של גברים? ואיך מגדלים ילדה בכלא? בפרק החדש שלנו, חברות המערכת אביה חסיד־מן ועמית לוי ראיינו את עורכת הדין רותם טובול, סנגורית פלילית. יחד הן דנו בגורמים שמשפיעים על פשיעה, וניתחו את המשמעות המשפטית של השוני בין אסירות לאסירים. אנחנו מזמינות אתכם ואתכן להאזין ולגלות איך נראה כלא נווה תרצה מבפנים, ולהבין מדוע שוויון פורמלי ב״מעצר ימים״ עשוי לפגוע בזכויותן של האסירות.