קול המשפט

סמכויות המשטרה במרחב הציבורי

בחודש אוגוסט 2019, עתרו לבג"ץ ( בג"ץ 4455/19 עמותת טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה נ' משטרת ישראל ) האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה והוועד הציבורי נגד עינויים, בדרישה שבית המשפט יאסור על המשטרה לעכב אנשים ברחוב לצורך הצגת תעודה מזהה, כאשר אין חשד שביצעו עבירה. דרישתם הייתה לבטל את "נוהל הצגת תעודת זהות וחובת הזדהות בפני שוטר", שמעגן את הפרקטיקה הבלתי חוקית.
 
טענתם העיקרית הייתה שיש כלפיהם ״שיטור יתר״ ומשכך מבקשים מהם להציג תעודת זהות ברוב המקרים, לגישתם.
העתירה תקפה את ההתנהלות השיטתית וארוכת השנים של שוטרים לעכב אנשים ברחוב, רק מפני שלתחושתם הסובייקטיבית הם נראים "בעייתיים", לדרוש מהם ללא כל הסבר להציג תעודה מזהה ולבדוק במאגר המשטרתי את המידע אודותיהם. הם טענו שהתנהלות זו מנוגדת לזכותו של כל אדם שרשויות המדינה לא יתייחסו אליו כאל "חשוד" ולא יגבילו את חירותו באופן שרירותי ובהעדר "סיבה טובה". עוד הם טענו שהתנהלות זו פוגעת בזכות לכבוד, בזכות לשם טוב, בזכות לפרטיות, בזכות לחופש תנועה ובזכות לשוויון.
 
בג"ץ קיבל באופן חלקי את העתירה, וקבע שחוק החזקת תעודת זהות והצגתה מסמיך את המשטרה לדרוש מאדם להציג תעודת זהות ללא חשד לביצוע עבירה, רק לצורך מצומצם ביותר של בירור מידע שקיים בתעודת הזהות או בירור אם אדם הוא בעל תעודת זהות. זאת "על מנת להימנע מתיוגם של אנשים כחשודים בלא סיבה".
 
פסד הדין מעלה שאלות רבות כמו:
האם הכרעה זו של העליון, מגבילה את סמכות המשטרה בשטח בצורה לא מידתית? האם הכרעה זו מהווה איזון ראוי בין הזכות שלא להיות מעוכב ללא חשד סביר, בין הפגיעה בחופש התנועה, לבין היכולת של המשטרה לבצע את עבודתה?
 
על מנת לקבל מענה לשאלות הללו, הסטודנטית אלין סמדג'ה ראיינה את עורך הדין אייל אבועלפיה שייצג את עמותת טבקה בעתירה זו. עו"ד אבולפיה הנו סגן יו"ר הוועדה לעניינים פליליים במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין וחבר בוועדת המשטרה ובוועדת חקיקה (פלילי) של הלשכה.
 
ההאזנה מומלצת!

על הטלטלה המשפטית בשאלת הזכות להפלה בארה”ב ובעולם

ביום שישי האחרון ניתן פסק הדין  Dobbs v. Jackson Women’s Health Organization בבית־המשפט העליון הפדרלי בארצות הברית. פסק־הדין הפך את הלכת Roe v. Wade והכריע שכל מדינה תהא רשאית לחוקק חוקים שמגבילים או אוסרים הפלות, ושהזכות להפלות אינה עוד זכות חוקתית.
הסערה הציבורית סביב הנושא החלה כשהודלפה טיוטת פסק־הדין בחודש מאי האחרון, כבר אז צפו החששות מפני ההשלכות של ההחלטה הצפויה. בעקבות זאת, הסטודנטיות אביה חסיד־מן ועמית לוי אירחו את פרופ' רות הלפרין־קדרי, לפרק שעסק במשמעות המשפטית של הזכות החוקתית להפלות, ובהשפעה הצפויה של הפיכת הלכת Roe v. Wade בארה״ב ומחוצה לה.
פרופ' הלפרין־קדרי היא דוקטור למשפטים, וראשת מרכז רקמן – המרכז לקידום מעמד האישה באונ' בר־אילן. עיסוקה כיום הוא חקר דיני המשפחה מהמבט המגדרי.
האזנה נעימה!

זיכוי מחמת הספק - שני סוגי זיכויים

בכל מדינות העולם, כאשר נאשם מגיע למשפט פלילי בעניינו, ההליך יכול להסתיים בשתי תוצאות, זיכוי או הרשעה. בשונה מהנהוג בעולם, קיימות שתי מדינות, ישראל וסקוטלנד אשר הוסיפו תוצאה נוספת לסיום ההליך הפלילי. תוצאה זו נקראת זיכוי מחמת הספק.
הצטרפו אלינו והאזינו להסכת זה, בו הסטודנטים חן בן דוד ואביר זוארץ ינסו להבין, יחד עם פרופ’ יורם רבין, מהו הזיכוי מחמת הספק, כמה הוא נפוץ בעולם, האם הוא שונה מהזיכוי המלא והאם ראוי שבתי המשפט בישראל עושים בו שימוש.
פרופ’ יורם רבין הוא נשיא המכללה למנהל, חוקר ומומחה בתחומי המשפט החוקתי והפלילי. בעברו כיהן יורם בתפקיד היועץ המשפטי למבקר המדינה ונמנה בין מייסדי התנועה לחופש המידע. 
האזנה נעימה!

אלימות במגרשי כדורגל וההיבט המשפטי של עולם הספורט בישראל

"מרבית חובבי ואוהדי הספורט לא מכירים את הצד המשפטי של עולם הספורט בישראל, את המורכבויות המשפטיות העומדות מאחורי החתמת שחקנים, הסכם בין שחקן לקבוצה, העונשים הקולקטיביים של קבוצותיהם והמבנה המשפטי של ענף הכדורגל בישראל.  בפרק זה, דנו הסטודנטים עידו דבי וליאור ברש על כל אלה ועוד יחד עם עו"ד מורן מאירי. עו"ד מאירי מכהן כשופט במוסד הבוררים של פיפ"א, חבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל ומשמש בין היתר כיועץ המשפטי הראשי של מועדון הכדורגל מכבי תל אביב.

קהילת ארגון העובדות והעובדים במציאות עבודה היברידית

עד לפני פרוץ משבר הקורונה, רובנו פעלנו על פי מודל העבודה המסורתי והוותיק - הגענו למשרד בכל יום בבוקר וחזרנו הביתה בסוף יום העבודה. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז פרוץ משבר הקורונה, נחשפו העובדות והמעסיקות למודל עבודה חדש ומגוון יותר - עבודה היברידית.
זהו מודל שמאפשר עבודה מרחוק, מביתם של העובדים והעובדות, מבלי להגיע למשרד.
בפרק זה, דנה שיר טולדנו על האתגרים שהמציאות המשתנה מציבה בפני עולם העבודה בכלל והתארגנויות העובדות והעובדים בפרט, ההיבטים המגדריים הנובעים מכך, על השאלה האם זכויות שזכו להכרה במשפט הישראלי נשמרות גם כשאנו עובדות ועובדים מהבית ועוד יחד עם ד"ר תמי קצביאן, חוקרת ומומחית לעבודה וטכנולוגיה.
האזנה נעימה!

האם החוק היבש לא נרטב אף פעם? על מקומם של רגשות בהליכים משפטיים

בשיר שכתב יהלי סובול לאחר פרשת אונס הנערה משומרת, נכתב ״החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה״.
אבל האם באמת אין במשפט מקום לרגש כלל? ד״ר שירה לייטרסדורף־שקדי טוענת שהתשובה לכך מורכבת יותר. האם שופטים בוכים? האם פרקליטי המדינה מרגישים אמפתיה כלפי נאשמים? בפרק החדש של פודקאסט קול המשפט, הסטודנטים מאור קסוטו ושיר טולדנו יארחו את ד״ר לייטרסדורף־שקדי וישוחחו על מקומו של הרגש במשפט בכלל ובמיוחד, במשפט הפלילי.

גלובליזציה בעולם המשפט - על השינוי המגמתי במשפט האמריקאי והשפעתו על המשפט הישראלי.

על-פניו, נראה שכאורך האוקיינוס המפריד בין ישראל לארה״ב, כך המרחק התרבותי והפוליטי בין שתי המדינות. אולם, מהתבוננות קצרה בשתי המדינות ניתן לראות שהדמיון גדול הרבה מכפי שחשבנו.
בהסכת זה, הסטודנטים יעל קסטיאל ודולב מימון שוחחו עם עו״ד יונית ולדנר-פלג ובחנו סוגיות יסודיות שמעסיקות את בית המשפט והחברה האמריקאית בימים אלה ואת ההשפעה שלהן על המרחב הציבורי הישראלי. כיצד ביהמ״ש האמריקאי מתמודד עם אתגרים חוקתיים, ערכיים ויסודיים במרחב הציבורי ומהו הקשר לסוגיות דומות מאד שאנחנו כחברה נאלצות ונאלצים להתמודד עמן כאן בישראל? כל התשובות בפודקאסט החדש שפותח את סדרת הפודקאסטים החדשה שלנו - "צריך עיון"
האזנה נעימה!

משפט וכתות – על המורכבויות המשפטיות, על המצוי והרצוי

 
בשיר שכתבה רוחמה גמרמן, לאחר מות אחותה המאומצת בכת, אומה, נכתב: ״׳היא לא הבעלים של המוח שלה׳, כך הוא קבע. תלש אותך מהעולם״.
אז מהי בעצם שליטה מנטלית? מהי עבדות? ומדוע קיים קושי ראייתי להוכיח את כל אלו במסגרת כת?
לנוכח יום המודעות לשבי בכתות שמתקיים היום (22.12) הצטרפו אלינו והאזינו להסכת זה, בו הסטודנטיות הדר ביכמן וחן טרכנברג ראיינו את רוחמה גמרמן, שורדת כת ופעילה חברתית ואת עו״ד כרמל פומרנץ, מייצגת נפגעי כתות והיועמ״ש של המרכז הישראל לנפגעי כתות.
יחד עם רוחמה וכרמל, ניסינו להבין מהן המורכבויות המשפטיות בקבוצה כיתתית וכיצד המשפט יכול וצריך לסייע לנפגעי כתות בישראל. אנו מזמינות אתכם.ן להאזין לסיפורה האישי והאמיץ של רוחמה, לניסיון המשפטי המקצועי של עו״ד פומרנץ ולגלות מה הניע את שתיהן לפעילות אקטיביסטית ומעוררת השראה למען נפגעות ונפגעי כתות בישראל.
האזנה נעימה!