קול המשפט

הרשעות חפים מפשע בישראל

 
בשנת 1976 הורשע עמוס ברנס ברצח החיילת רחל הלר ונידון למאסר עולם. הוא אמנם שוחרר מן הכלא לאחר מאסר ממושך, אך חפותו לא הוכחה באופן חד משמעי. רק בשנת 2002, לאחר שנערך משפט חוזר הוא זוכה זיכוי אילם ונפסקו לו פיצויים בסך 5 מיליון שקלים, מטרתם - לפצותו בעבור התקופה הארוכה שבילה מאחורי סורג ובריח.
איך אתם הייתם מגדירים אדם חף מפשע? האם במדינת ישראל מורשעים אנשים על לא עוול בכפם? מה היקף התופעה? האם מערכת המשפט, שעליה מוטלת החובה בכלל משקיעה מאמצים בניסיון למגר את אותה? מי קובע מיהו חף מפשע? האם ההחלטה ניתנת לביטול? מה הגורמים להרשעות האלה ומה הפגמים המאפיינים אותן? בשאלות אלה בחרנו לעסוק בפרק הזה בסדרת הפודקאסטים "בצריך עיון".
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לדיון של הסטודנטים הגר אנגל וליאור אבוקרט עם עוה"ד ליאור אפשטיין, מומחה לניהול משברים פליליים וממובילי עורכי הדין הפליליים בארץ, בניסיון לענות על השאלות הללו, לקבל פרספקטיבה ייחודית על הנושא ולקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של ההליך הפלילי בישראל.
 
 

גישת בתי המשפט כלפי עבירות מין ואלימות במשפחה

 
אלימות במשפחה היא תופעה מוכרת בעולם ככלל ובמדינת ישראל בפרט. בשנים האחרונות אנו נחשפים ליותר ויותר מקרים של עבירות מין ואלימות בין בני משפחה. כך למשל, בשנת 2018 נפתחו במשטרה 28,114 תיקים בגין אלימות במשפחה. נראה כי במהלך הקורונה אף עלו מקרי האלימות במשפחה
בפרק זה, חברי המערכת הודיה דיין ושוהם מחט ראיינו את עו"ד רזין בית-אור מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה. יחד, הם דנו בגורמים לעבירות מין ואלימות במשפחה ובפעילות הרשות בנושא. כמו כן, הם ניסו להבין מהם שיקולי הענישה בעבירות אלה, כיצד הרשויות מתייחסות לקורבנות ומה אפשר לעשות כדי למגר את התופעה.

אי ציות אזרחי- על החובה לציית מול הזכות לסרב

דמוקרטיה, מטבעה, מבוססת על אמנה חברתית בין העם לשלטון. אך מה קורה כאשר אזרח.ית עומד.ת מול הוראה שילטונית הנוגדת את מצפונו.ה? מה ההבדל בין אי ציות אזרחי לבין סרבנות מטעמי מצפון? ומהם הטעמים שעשויים להצדיק את האי הציות האזרחי? בפרק זה, חברי המערכת רוני גת וירין בארי שוחחו עם פרופ' דוד אנוך, חוקר בתחום הפילוסופיה של המשפט, הפילוסופיה של המוסר והפילוסופיה מדינית, ובחנו את ההצדקות והנסיבות, אם ישנן, לאי־ציות אזרחי ואת הקשיים והסכנות שאי־ציות עלול להביא עימו

על הקשר שבין רפואה למשפט - עם ד”ר חן קוגל

אז, מהי רפואה משפטית? מדובר בתחום שבו מיישמים תחומים מדעיים במטרה לפענוח פשעים. במדינת ישראל קיים רק מכון אחד של רפואה משפטית שמטרותיו הן, בין היתר, חקירה של סיבות המוות וזיהוי גופות שלא מזוהות. 
בפרק זה, חברי המערכת הודיה דיין ושוהם מחט, שוחחו עם ד"ר חן קוגל, המכהן כמנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית. יחד, הם דנו בחוסר שקיים ברפואה משפטית והשלכותיו על עולם המשפט.

רפורמה משפטית או הפיכה משטרית?עם פרופ’ יניב רוזנאי

רפורמה משפטית או הפיכה משטרית? יריב לוין, שר המשפטים של מדינת ישראל, הודיע עם כניסתו לתפקיד על רפורמה במערכת המשפט. ההחלטה הזו קרעה את העם לשניים, אלה שתומכים ואלה שמתנגדים, כל צד והשיקולים שלו. התומכים טוענים - שלטון הרוב. המתנגדים טוענים - דמוקרטיה היא שלטון הרוב תוך הגנה על עקרונות יסוד וזכויות המיעוט. 
בפרק זה אירחנו את פרופ׳ יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי ואחד האנשים הבולטים במאבק נגד הרפורמה כדי לדון עמו על השינויים והסכנות הצפויות אם הרפורמה אכן תצא לפועל

חוו”ד בעניין החוקיות של הנוכחות הישראלית בשטחים – התפתחות דרמטית או פופוליזם שגרתי?

הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא, בלשון המעטה, "עתיק יומין". ניסיונות להגיע להסכמה ישירה או באמצעות מתווך כשלו פעם אחר פעם. בעקבות אותו סכסוך חולקה המפה הישראלית לשלושה אזורי התיישבות. השטחים בהם יושבו הפלסטינים מכונים "יהודה ושומרון" או "הגדה המערבית" בהתאם לזהות הנשאל. בשטחים אלו מחילה ישראל שלטון צבאי, צורת שלטון זו יצרה בעצמה בעיות בגזרה הבינלאומית.
ב30 בדצמבר 2022 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את הצעתה של הוועדה המיוחדת לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג בבקשה לחוות דעת מייעצת שתקבע האם הנוכחות של מדינת ישראל בשטחים שבמחלוקת מהווה "סיפוח קבוע". ההצעה שהוגשה לאחרונה כבר קובעת שנוכחות ישראלית באזורי יהודה ושומרון ובירושלים אינה חוקית ומפצירה בבית הדין להמליץ על צעדים שהאו"ם ומדינות העולם צריכות לנקוט כנגד ישראל.
בעודנו ממתינים לפרסום חוות הדעת ולתוצאותיה נדון בין השאר בשאלת מעמדה ביחס לישראל והאם אנו מחויבים לפעול לפיה? מה הסבירות שמדינות העולם יטילו סנקציות על ישראל בעקבותיה? מה המדיניות הנוכחית של ישראל ביחס לשטחים שבמחלוקת? אנו מזמינים אתכם להאזין לדיון של הסטודנטים הגר אנגל וליאור אבוקרט יחד עם ד"ר טל מימרן, מומחה למשפט הבינלאומי, בניסיון לענות על השאלות הללו ולהבין את מורכבותן במנותק מהפוליטיקה השגרתית שאופפת אותן.

מחדל ההפריה באסותא

?מי ההורים שליכאשר בני זוג בוחרים להביא ילד לעולם עולות בהם תהיות רבות, אבל מה שקרה במחלקת הפריות חוץ גופיות בבית החולים אסותא (ראשון לציון) הפתיע את כולם. דמיינו לעצמכם שאתם ובת/ן הזוג שלכם הייתם מגלים, במהלך ההריון, שאתם לא ההורים הביולוגיים של העובר.אין ספק, מחדל ההפריה באסותא מעלה סוגיות מוסריות ומשפטיות חדשות. לכן, בפרק זה חברי המערכת אביב הלוי, שי ישראלי וירדן איש שלום הזמינו את עו״ד יהודית מייזלס כדי לנסות לשפוך אור על הפרשה המיוחדת הזו.

על שערוריות משפטיות בעולם האופנה עם עו”ד רחלי זילברפרב-שרייבר

עו״ד רחלי זילברפרב שרייבר מתמחה בדיני אופנה והפכה בשנה האחרונה לסנסציית אינסטגרם (_fashion_by_law)שמחברת את התחום הצבעוני ביותר בעולם המשפט לאלפי עוקבים - משפטנים ומעצבים.
הסטודנטיות הדר ביכמן וחן טרכטנברג שוחחו איתה על השערוריות הגדולות והתעלולים היחצניים שעשו רעש בעולם האופנה והותירו חותם משפטי. הצטרפו לפרק מרתק על התחום שלא ידעתם שאתם חולמים להתמחות בו!